מפגש עם אנשי אקדמיה, טיפול ויוצרים מישראל ומחו"ל סביב שאלות של הגירה, מעבר ותנועה בין מרחבים פיזיים, נפשיים ויצירתיים.
מהגרים וערים פרופסור אבנר דה שליט, המחלקה למדעי המדינה, האוניברסיטה העברית בירושלים
איזוטופים של עופרת במטמוני כסף – תיעוד ההתפשטות הפיניקית במרחבי הים התיכון פרופסור יגאל אראל, האוניברסיטה העברית בירושלים
מחלה קשה כעקירה מן הבית ומסע בארץ זרה נורית ענבר וייס, פסיכולוגית, דוקטורנטית בתכנית לפרשנות ותרבות באוניברסיטת בר־אילן
פירוט הרצאות:
מהגרים וערים פרופ' אבנר דה שליט
96% מהמהגרים בעולם מגיעים לערים, בדרך כלל ערים גדולות. 7 ערים בארה"ב קולטות 66% מהמגרים לכל ארה"ב. אז הסיפור הגדול של הגירה הוא מה קורה לעיר בעקבותיה, ולאו דוקא מה קורה למדינה. המחקר מראה שהגירה מאתגרת את היכולת של העיר לספר סיפור קוהרנטי וברור לגבי מי היא ומה היא, ושהאתגר הזה הוא בשלושה מישורים: חברתי, ערכי וזהותי. מחקר משווה בין ירושלים ברלין ואמסטרדאם מראה שלושה מודלים של התמודדות עם האתגרים הללו, והצלחה מאד יוצאת דופן של אמסטרדאם.
אבנר דה שליט הוא פרופ' למדע המדינה באוניברסיטה העברית וחתן פרס רוטשילד לשנת 2014. ספרו Cities and Immigration יצא לאור בהוצאת אוקספורד ב 2018.
איזוטופים של עופרת במטמוני כסף – תיעוד ההתפשטות הפיניקים במרחבי הים התיכון פרופ' יגאל אראל
הפיניקים התגוררו בערים לאורך מישור החוף של הלבנט, ביניהן צור וצידון בחוף הלבנוני ועכו ודור בחוף הצפוני של ישראל. הם עסקו במסחר ימי פורה ושייט ארוך-טווח וייסדו במהלך האלף הראשון לפסה"נ מושבות רבות ברחבי אגן הים התיכון. הפיניקים, אשר לא שרדו את תהפוכות ההיסטוריה, ידועים בזכות ההפצה של תחומי ידע חדשניים רבים מהמזרח לאירופה ולאפריקה, כולל הכתב האלפביתי וצביעת אריגים בארגמן. מגעים בין הפיניקים לבין חברות אירופאיות ואפריקאיות השפיעו רבות על מגוון של התפתחויות חברתיות-תרבותיות, כולל היווצרות זהויות חדשות ברחבי הים התיכון. אבל מתי, היכן ומדוע החלו המפגשים האלה? התוצאות של מחקרנו מעידות, אם כן, על נוכחות פיניקית קדומה במערב, ומאפשרות לנו לשרטט בזמן ובמרחב את המסע הארוך של הפניקים בחיפוש אחר כסף. הכסף הקדום ביותר מהמערב, מסרדיניה, הגיע, לפניקיה כבר במחצית השנייה של המאה ה-10 לפסה"נ, זמן רב לפני שהפיניקים הקימו יישובים קבועים באי או במקומות אחרים במערב. עם זאת, מרבית הכסף בתקופה זו הגיע לפיניקיה מדרום-מזרח אנטוליה, אזור שהיה אחד המקורות העיקריים של כסף בלבנט בתקופות קודמות. למעשה, אנו מציעים שהפיניקים היו מעורבים בהפקת הכסף, ולא רק בהובלתו הימית. הם רכשו את הידע שלהם בהפקת כסף באנטוליה והביאו עמם את הטכנולוגיה לארצות המערב. באיבריה הם השכילו להוסיף עופרת לתוך העפרות המקומיות, הדלות בעופרת, על מנת לייצר כסף באמצעות קופלציה. הפקת כסף על-ידי הפניקים באיבריה החלה במאה ה-9 לפסה"נ, במקביל לראשית ההתיישבות שם ואולי אף קודם לכן. ברור אם כן שהחיפוש אחר הכסף והפקתו היו יעד מרכזי החל מראשית ההתיישבות שם.
המחקר הינו פרי של שיתוף פעולה של גב' צילה אשל ופרופ' איילת גלבוע מאוניברסיטת חיפה פרופ'יגאל אראל ,ד"ר נעמה יהלום –מאק ומר אופיר תירוש מהאוניברסיטה העברית
מחלה קשה כעקירה מן הבית ומסע בארץ זרה נורית ענבר-וייס
הספרות העוסקת בחוויית ההתמודדות עם מחלה, גדושה בדימויים של השלכה מן הבית ומסע בעולם אחר וזר. מה יש בדימויים הללו שלוכד היבטים מרכזיים של חוויית החולי? ההרצאה תדון במחלה כחוויה מערערת, הספוגה בזרות, אחרות, ואל-ביתיות; ב"אפקט ההזרה" (distancing effect) של המחלה ביחס לעולם המוכר ובשינוי נקודת הראות על העולם; בשאלה היכן ממוקמת הזרות בחוויית המחלה – מהו הדבר אשר הופך פתאום לזר; בדמיון בין מצבו של החולה לבין מצבו של חוקר התרבויות, הנע בין התרבות הביתית לתרבות רחוקה; בקשר בין "מסע הגיבור" של חוקר התרבויות ג'וזף קמפבל, למבנה של נרטיבים פופולריים על מחלה; ובפוטנציאל להבנה חדשה, אשר צומח מתוך התנועה בין המוכּ̞ר והזר.
נורית ענבר-וייס. פסיכולוגית ופסיכותרפיסטית, דוקטורנטית במסלול 'פסיכואנליזה ופרשנות' בתכנית לפרשנות ותרבות באוניב' בר אילן.