התקה, היסט, הזזה, העתקה, ניידות הן צורות שונות, חלקן כפויות, חלקן וולונטריות, של תזוזה ומיקום הדברים מחדש. המערכות האנושיות ומערכות הטבע נמצאות בתזוזה מתמדת כחלק מתהליכים של הישרדות ומאבק; תהליכים ביולוגיים, פיזיקליים או נפשיים; ותהליכים התפתחותיים של השתנות, ריבוי ושחרור; סובייקטים ואובייקטים מתהווים בתהליכים של תנועה מתמדת, רצונית ולא רצונית, של יצירת רצפים ושבירתם, ויחד עימם דימויים, פעולות אמנותיות ומשמעויות ממוקמים מחדש ללא הרף.
אם נתבונן במנגנונים בסיסיים להבנה ולהפקת משמעות בשפה, אזי פעולת ההתקה מציבה את המשמעות המקורית בתהליך מתמיד של כיסוי וגילוי, ביחסים של תחליף ומילוי מקום. במובן זה, פעולת ההתקה מאפשרת לנו לגלות ידע חדש על העולם ולייצר את הפלטפורמה להתבוננות ביקורתית. פעולת ההתקה במציאות הגיאו פוליטית העכשווית מתקשרת לאלימות ולכוח ומעלה נושאים בוערים של הגירה, עקירה, הפקעה וג׳נטריפיקציה. ישנם גם חללים שעברו דה-טריטוריאליזציה והפכו לשומקום ללא ״זיכרון״ ו״היסטוריה" או ל״אנטי מקומות״. בפסיכואנליזה המינוח התקה מקורו בתיאוריות של פרויד על מנגנוני הגנה תת מודעים של הנפש ובטכניקת טיפול ופרשנות החלום. לאקאן, היוצא מנקודת מבט פרוידיאנית, קורא את פעולת ההתקה כעיקרון מכונן של עולם הלא-מודע וביטוי לתשוקה האין סופית למה שחסר. עולם החלומות, הפנטזיה והמדע הבדיוני נולדים גם הם מאווי זה.
בעולם המדעים בהתייחס לאובייקטים ומיקומם בחלל, פעולת ההיסט (parallax), כלומר היכולת האנושית לראות דבר מה במרחק מנקודות מבט שונות והאשליה שמתקבלת כאשר נראה לנו שדברים רחוקים נעים לאט יותר מאלה הקרובים לנו, היא המעניקה למוחנו את תחושת העומק. ההיסט משמש ככלי באסטרונומיה לתצפיות ולמדידת מרחקים בחלל ומנוצל לצרכים צבאיים; הוא מנוצל לטכנולוגיות של צילום עכשווי ושל משחקי מחשב ואינטרנט דיגיטליים.
המוקד בפעולת ההתקה הוא המעבר מהשלב הקודם שהיה רלוונטי למציאות שבו הוא התקיים, לבין המציאות הנוכחית. הנדידה והניידות קשורים לאספקטים של העולם החי, לגנטיקה ולאקולוגיה. בד בבד הם מושגים עקרוניים של אורחות חיים, חילופי תרבויות, מידע, שפה, טכנולוגיה, הון וכלכלה ברמה הגלובלית (כמו במינוח Roaming המתאר נדידת נתונים מרשת תקשורת אחת לשנייה). מושגים אלה לוכדים תפיסות ומתחים בסיסיים בחיי האדם והאנושות בארץ ובעולם: תפיסות של ארעיות וקריאת תיגר על גבולות פיזיים ומושגיים כאפשרויות חדשות ליחסים חברתיים; החופש והחירות המדומים או הלא מדומים ומבט ה-outsider התמידי המתבונן השייכים לאדם הנודד, הנייד, והמתח בינה לבין חיי הקבע המסודרים, הרציונליים, הסדורים והנשלטים; מושגים של הגירה, פליטות, שייכות ואי שייכות, תיירות גלובלית ופנטזיות של תשוקה לצד מסעות גילוי של העצמי ושל האחר.
השנה בפסטיבל מוסררה מיקס 19 נתייחס לתזוזה במושגים של התקה, היסט, ניידות ונדידה דרך מגוון שדות שיח ומחקר. המרה ונוודות, הפקעה ודה-טריטוריאליזציה, פירוק ובניה מחדש – מושגים ותבניות מחשבה הממלאים תפקיד מרכזי בשיח האמנותי, בתקשורת, במדעים, בפילוסופיה ובפסיכואנליזה. האמנים ימקמו את תהליכי היצירה שלהם בתוך חללי התצוגה, יזרמו לרחובות, לחצרות ולשבילים של שכונת מוסררה, מתוך שאיפה ליצור אפשרויות חדשות להתייחסות ולדיון במשמעויות של מושגים אלה ולהבנה ביקורתית ופואטית של תפקידם בחיינו.